נשיא ארה”ב מתייצב מאחורי ישראל, אך הוא אינו רואה את המלחמה בעזה כעניין מקומי, אלא כאתגר שיש לו השלכות חשובות על האזור והזירה הבינלאומית כולה. בנוסף, ביידן אינו מעוניין במלחמה אזורית שתתווסף לזו שבאוקראינה, ולכן חוזר על האזהרות לאיראן ולחיזבאללה המגובות בכוחות צבא.
נאום הנשיא ג’ו ביידן לאומה ב-19 באוקטובר 2023 היה מלאכת מחשבת של ראיות וטיעונים. אחד מנאומי הנשיא הטובים ביותר, והפגנת מנהיגות בתקופה של אתגרים ומשברים מורכבים. בפעם השנייה בלבד בתקופת נשיאותו הוא נשא נאום לאומה מהחדר הסגלגל, ובכך חשיבותו. ביידן הופיע כמנהיג של העולם החופשי, של הדמוקרטיות הליברליות הנאבקות מול כוחות אפלים ואנטי-דמוקראטיים כולל איראן, רוסיה וסין. הוא אינו רואה את המלחמה בעזה כעניין מקומי, אלא כאתגר שיש לו השלכות חשובות על האזור והזירה הבינלאומית כולה. מעניין שרק לפני זמן קצר היו רבים, כולל במפלגתו הדמוקרטית, שחשבו שהוא אינו כשיר לתפקיד ושרצוי למנות מישהו אחר למועמדם לבחירות 2024.
ביידן עבר לזירה הפנים-אמריקאית כדי לגייס את דעת הקהל והקונגרס להקצות משאבים לניהול המלחמה של ישראל בחמאס ובג’יהאד ושל אוקראינה ברוסיה. הוא לא המתין אפילו יום אחד. ביום שנחת בוושינגטון, נשא נאום לאומה שבו הסביר את האיומים הנשקפים לביטחון ארצות הברית, ישראל והעולם והצורך להתמודד איתם. הדחיפות נובעת הן מהרצון לנצל את הרושם החיובי שעשה הביקור בארץ והן כדי לזרז את ההליכים הנדרשים בקונגרס לאישור הסיוע הצבאי האמריקני. מדובר בחבילות סיוע ניכרות בסך כולל של 104 מיליארד דולר, ובתוכם 60 מיליארד לאוקראינה ו-14 מיליארד לישראל, זאת בנוסף לסכום של 3.8 מיליארד שישראל מקבלת כל שנה על פי הסכם שיפוג ב-2028.
בנאומו כרך ביידן את המלחמה בעזה במלחמה באוקראינה. יש לכך שתי סיבות: אסטרטגית ופוליטית. הוא הסביר שאומנם האיומים של פוטין ושל החמאס שונים, אבל מטרתם זהה – השמדת שכנותיהן הדמוקרטיות-ליברליות. הוא הוסיף: “ההיסטוריה מלמדת אותנו שכאשר טרוריסטים אינם משלמים מחיר על מעשי הטרור שלהם, ודיקטטורים אינם משלמים מחיר על התוקפנות שלהם, הם גורמים ליותר כאוס, מוות והרס. לכן, צריך לסייע לישראל ולאוקראינה לנצח את אויביהם, וזה אינטרס ביטחוני חשוב של ארצות הברית.
ההיבט הפוליטי של החיבור בין שתי המלחמות נוגע לאישור חבילות הסיוע בקונגרס. הדמוקרטים והרפובליקנים חלוקים בדעתם כמעט על כל נושא, אבל בענייני ישראל יש ביניהם תמימות דעים רבה. לא כך הדבר בעניין הסיוע לאוקראינה. כמה רפובליקנים שמרנים הסתייגו מהסיוע הזה בטענה שביידן נותן לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי תמיכה גדולה מדי.
הקונגרס, על שני בתיו, מושפע מאוד מהלכי רוח בציבור. בדרך כלל הציבור האמריקני שולל סיוע חוץ וחושב שצריך להשקיע אותו בענייני פנים, אבל מגמות ארוכות טווח בדעת הקהל דווקא מעידות על תמיכה קבועה בסיוע לישראל. לכן, ממשלים נהגו להשתמש בסיוע לישראל כקטר שמושך אחריו את כל סיוע החוץ האמריקני. כך גם הפעם. ביידן חושב שהסיוע לשתי המדינות בחבילה אחת יתגבר על ההסתייגויות הרפובליקניות מהסיוע לאוקראינה. כדי לזכות בתמיכת הרפובליקנים השמרנים, הוא הוסיף נושא שחשוב להם מאד: חבילה של 14 מיליארד דולר להגנת הגבולות של ארצות הברית עם מקסיקו.
בקונגרס עדיין קיים מכשול רציני לאישור הסיוע. בבית הנבחרים שולטים הרפובליקנים ברוב קטן. לפני כשבועיים, באיוולתם הרבה, חברו כמה צירים רפובליקנים קיצוניים ונאמני טראמפ לדמוקרטים והדיחו מתפקידו את איש מפלגתם – יו”ר בית הנבחרים קווין מקארתי. מאז, בשל חילוקי הדעות ביניהם, הם אינם מצליחים לבחור לו יורש. כיום מנהל את בית הנבחרים ממלא מקום היו”ר, פטריק מקהנרי, שסמכויותיו מוגבלות ואין ביכולתו להביא לאישור חבילות סיוע. נאום ביידן נועד בין השאר ללחוץ על בית הנבחרים לפתור את בעיית היו”ר. הדמוקרטים וחלק מהרפובליקנים מציעים להרחיב זמנית את סמכויותיו של ממלא המקום כדי שתהיה אפשרות לחזור מייד לחקיקה.
גם אם עניין זה ייפתר, בית הנבחרים כשל בחובתו לאשר את תקציב ארצות הברית לשנת 2024 בשל חילוקי דעות בין הבית הלבן לרפובליקנים. עד אמצע נובמבר התקציב מתנהל באורח זמני, כאשר הושמט ממנו הסיוע לאוקראינה. אם עד אז לא יגיעו הצדדים לפשרה, לא רק שהסיוע לישראל ולאוקראינה לא יאושר בזמן, אלא גם קיימת סכנה שפעילות הממשל תושבת כליל. כבר היו מקרים כאלה בעבר. באופן פרדוקסלי, ייתכן שהסיוע לישראל יסייע לדמוקרטים ולרפובליקנים בבית הנבחרים להסכים הן על סמכויות היו”ר והן על התקציב הפדרלי.
בביקורו בישראל ובנאומו לאומה הבליט ביידן את הצורך לנהל את המערכה תוך מאמץ ישראלי לפעול על פי דיני המלחמה, למנוע ככל האפשר פגיעה באזרחים והסדרת סיוע הומניטרי. ישראל הסכימה לאפשר סיוע הומניטרי מוגבל וללא תנאים ממצרים לעזה. בכך יש פגיעה בעיקרון ההדדיות של מחוות הומניטריות ובאפשרות ללחוץ על חמאס לשחרר חטופים ישראלים. אחרי הטבח האכזרי לפני כשבועיים ביישובי עוטף עזה, חמאס הוא הגורם האחרון שרשאי לדרוש מחווה הומניטרית כלשהי. הוא ראוי לחיסול.
ביידן עומד על סיוע הומניטרי בשל כמה סיבות. אי אפשר לאורך זמן למנוע מזון ותרופות מ-2 מיליון אזרחים פלסטינים; כמדינה דמוקרטית ואחראית, ישראל אינה יכולה להתנהג כמו ארגוני טרור; מניעת סיוע הומניטרי עלולה לפגוע בסיכויים לשחרר חטופים, וייתכן שהמשך המצור המוחלט לא ישפיע כלל על החמאס והג’יהאד, שחיי העזתים נחשבים בעיניהם כקליפת השום, אבל יפגע בגישה החיובית שהעולם הדמוקרטי הפגין עד עתה כלפי ישראל.
ביידן אמר שאם החמאס ישתלט על הסיוע – הוא יופסק. קשה לראות כיצד יתאפשר למנוע מהחמאס השתלטות על הסיוע ההומניטרי, ומה תעשה ארצות הברית אחרי שיתברר שהחמאס שולט בסיוע.
ביידן הזהיר את איראן וחיזבאללה מפני התערבות במלחמה ופתיחת חזית שנייה מצפון. אבל הוא גם הבטיח שאין בכוונתו לשלוח חיילים אמריקנים להילחם לצד ישראל. הוא הפעיל רכבת אווירית שכבר הביאה לישראל כמות לא מבוטלת של חימושים וציוד לחימה, גם כאלה שעד היום לא היו בידי ישראל, ואלה עוד ימשיכו להגיע. מצד שני, כדי לחזק את ההרתעה האמריקנית, הוא שלח כוחות צבא ניכרים לאזור, כולל שתי נושאות מטוסים – “פורד” ואייזנהאואר” – והמשחתות המלוות אותן, כוחות נחתים, מפציצים אסטרטגיים שנחתו בבריטניה, וכל אלה נוסף על כל הכוחות הגדולים שנמצאים במפרץ הפרסי-ערבי. לכוחות האמריקניים יכולות ליירט טילים ולפגוע במי שמשגר אותם. גם בריטניה שלחה כוחות ימיים.
ביידן אינו מעוניין במלחמה אזורית שתתווסף לזו שבאוקראינה, ולכן חוזר על האזהרות לאיראן ולחיזבאללה המגובות בכוחות צבא. לא ברור אם ההרתעה האמריקנית תעבוד. אבל אם תיכשל, כדי לשמור על אמינותה מול אויבים וידידים כאחד, תיאלץ ארצות הברית להפעיל את כוחותיה באופן שיסב נזק ניכר למי שהתעלם ממנה. ביידן הוכיח השבוע שהוא עומד בהצלחה במבחני מנהיגות. יש לקוות שההרתעה שלו תצליח, ואם לא, שיֵדע להעניש קשות את כל מי שמנסה לאתגר את נחישותו להגן על בעלי בריתו.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / Jonathan Ernst – Pool via CNP
- בניית אתרים